מאיר לניר נולד ב-בשם מרטין וולנר 29 בנובמבר 1911 בנירנברג בגרמניה, להוריו  צילי (לבית שלוס) והיינריך(חנוך) וולנר.
בצעירותו היה מאיר חבר פעיל בתנועות נוער ציוניות. פעילותו העיקרית היתה בשנים בהן למד משפטים באוניברסיטה, שם גם שקד על לימודי השפה העברית מתוך כוונה לעלות ארצה, וכשעלו הנאצים לשלטון הפסיק את לימודיו ועלה מייד לארץ במאי 1933 לנהלל.

בנהלל קיבל מאיר את הכשרתו החקלאית בביתו של צבי יהודה שהיווה לו דוגמה ומופת

של שילוב עבודת האדמה ופעילות ציבורית.

עוד בנהלל ליקט מאיר סביבו קבוצת צעירים  שכינו עצמם בשם ארגון 'וולנר' ומאוחר יותר יסדו את המושב השיתופי מולדת.

ב-1936 נשא מאיר לאישה את דורה שטיינהרדט, והזוג יצא לגרמניה לשליחות מטעם תנועת המושבים, הם חזרו ארצה ב-,1937 ערב עלייתו של יישובם מולדת על הקרקע,

במסגרת 'חומה ומגדל'.נולדו להם שלושה ילדים: חוה, רוני ודורון.

מאיר לניר

בשנים הראשונות של מולדת שימש מאיר כמזכיר חוץ ונודע בשל נחישותו הרבה ומרצו הבלתי נלאה לקידום הישוב ופיתוחו.

כאחד מהוגי רעיון המושב השיתופי נקרא מאיר לייצג את התנועה במרכז החקלאי, ובשנת 1958 הוא נשלח על ידי משרד החקלאות לגאנה לשם פיתוח הקואופרציה החקלאית במדינה.

בעשור שנותיו האחרונות שימש מאיר ראש המועצה האזורית 'הגלבוע' ועמל ימים כלילות לחיזוקו ומיזוגו של אזור רבגוני זה,בו חיים בהרמוניה ישובים ותיקים וחדשים, מושבים, קיבוצים וכפרים ערבים.
מאיר יזם את הקמת הישובים החדשים בחבל התענך, וליווה את מתיישביהם בשנותיהם הראשונות, כמו כן הגה את רעיון הקמת הגן הלאומי במעין חרוד, והחל בישומו המעשי.
 פעילותו ותרומתו של מאיר חרגה אל מעבר לאזור הגלבוע, כאשר תרם מניסיונו הרב

לרשויות שונות בשלטון המקומי, לארגון אכסניות הנוער, לפיתוח גנים לאומים ולמפעלים נוספים.

מאיר נודע בעמק בשל חוש ההומור שלו, אישיותו הנעימה, צניעותו והסתפקותו במועט.
הוא יחן בתכונה נדירה של יכולת הקשבה לזולת וכיבוד,בכושר לפתח בקלות קשרים עם אנשים ולמרם לאורך ימים. ואכן רבים היו חבריו במשק, בעמק, בארץ ומחוצה לה.

ליבו של מאיר, לא עמד בעומס המטלות שנטל על עצמו, והוא נפטר בחטף ב –8 בספטמבר 1969 , בטרם לאו לו 58.