המקום הקסום החדש בגלבוע: פארק החושים הייחודי בחורשת גדעון

רשות ניקוז ונחלים ירדן-דרומי ומוא"ז הגלבוע, הקימו פארק חושים אטרקטיבי בחורשת גדעון על נחל חרוד. המקום, שעבר שיקום אקולוגי והידרולוגי, יתעצם כעת כמוקד משמעותי לצרכי חינוך, פנאי ובילוי של קהילות הגלבוע והמבקרים. \


עובד נור, ראש המועצה: "מיישמים את החזון לפיתוח השטחים הפתוחים, ויצירת עוגני תיירות, שאנו מקדמים בגלבוע"
עובד יבין, מנכ"ל רשות הניקוז:
 "פארק החושים הוא חלק מתהליך ארוך של שיקום, פיתוח וחיבור בין קהילות לנחלים"

מוא"ז הגלבוע ורשות ניקוז ונחלים ירדן-דרומי הקימו פארק חושים הממוקם בלב חורשת גדעון, שעל נחל חרוד, כחלק מפיתוח האזור, ויצירת מתחם חוויתי לקהילת הגלבוע והמבקרים. בימים אלו נשלמות העבודות להקמתו של הפארק, ששטחו כ- 7 דונם, לרבות הסדרה ושיקום נופי, עבודות ניקוז ושיקום אקולוגי.

העבודות כללו הסדרת שביל, פינות ישיבה, גשרון עץ מעל הנחל, פרגולה אשר מיועדת לשמש ככיתת לימוד בטבע. בין המתקנים שמציע הפארק ניתן למצוא מתקן טיפוס על גבי בולדרים טבעיים, מתקן שיווי משקל מגזעי עץ טבעיים, צינור ניקוז עצום שההליכה בו ממחישה את מעבר המים, צינור העובר מתחת לאדמה שניתן לשוחח דרכו, מגלשה, שלולית חורף, "בור אש" ומתקן "דרקון" אתגרי ליצירת תקשורת, שיווי משקל וחוויה רב חושית, אותו תכננו ילדי פנימיית 'בית זינגר', בכפר יחזקאל. הילדים סיירו ולמדו על החורשת ועברו סדנת תכנון, במסגרתה חלמו מה הם היו רוצים לראות בפארק, ותכננו מתקני משחק. צוות המומחים של רשות הניקוז פיתח את מתקן הדרקון, הציג לילדים ואחרי אישור, הוא יצא לביצוע והותקן בפארק השבוע.

"אנו מייצרים הזדמנויות פיתוח וצמיחה, תוך מיצוי הפוטנציאל המתקיים במפגש בין ערכי הטבע, החינוך, התיירות והסביבה". אומר עובד נור, ראש המועצה. "פארק החושים בחורשת גדעון, ליבו הפועם של המרחב, מיישם את החזון לפיתוח השטחים הפתוחים ויצירת עוגני תיירות, שמקדמת המועצה. הפארק מצטרף לאתרים נוספים וייחודיים באגן-חרוד, שעברו שיקום בשיתוף כלל הגורמים במרחב, כמו; מעין יזרעאל, מעיין חרוד ועד למחצבת חפציבה, ומגשים בכך עוד חלום, לטובת איכות החיים בקהילות הגלבוע".

"כחלק מתהליך ממושך של שיקום המקום, יצרנו ורקמנו במשך השנים תכניות המשלבות בין קהילות האזור ויוצרות חיבור בינן לבין הנחל, חיבור שתורם לקהילה ולחינוך ויוצר מחויבות לטיפוח המקום ושמירה על ערכי הטבע", אומר עובד יבין, מנכ"ל רשות הניקוז, "עם ריבוי הפעילות ולאור הצלחתן, ביקשנו לבנות בחורשה פארק חושים, שיגביר את העניין והחוויה ויהפוך למוקד מפגש נוסף לקהילות. בימים אלו מתגשם החלום והעבודות נמצאות בעיצומן על ידי צוות הרשות, שהתגייס לפרויקט ומבצע עבודה מהירה, יעילה ואיכותית להקמת הפארק".

רשות ניקוז ונחלים ירדן דרומי הסדירה את חורשת גדעון, בהיותה ממוקמת במרכז אגן החרוד, ומהווה חלק משמעותי מהסיפור של מרחב הנחל. הרשות מובילה את הניהול האגני, המתייחס לכלל המרחב, לרבות חיזוק והעמקת השותפות עם המועצה האזורית הגלבוע למען פיתוח משותף של האגן כולו. זהו תהליך שיקום אקולוגי והידרולוגי מרשים של הפלג באפיקו המקורי ובסביבתו, בשיתוף רט"ג, מוא"ז הגלבוע, קק"ל, רשות המים, אגודת המים עמק-חרוד, משרד החקלאות, המשרד להגנת הסביבה, חקלאים, ותושבים,.

במסגרת השיקום, שוחררו מי מעיין חרוד אל הנחל בערוצו המקורי לזרימה בבריכות מפכפכות בין צמחיית נחל טבעית משוקמת. לאורך הנחל ניטעו ע"י תלמידי בתי ספר מהגלבוע עצי בוסתן ועצי חורש טבעי ולצד הנחל בוצעו שבילי הליכה, בריכות שכשוך ועוד.

שירי פירדמן, מנהלת קהילה וחינוך ברשות הניקוז, מספרת כי: "עם סיום השלב המרכזי של השיקום, החלה רשות הניקוז בפעילות לחיזוק הזיקה של תושבי מוא"ז הגלבוע אל המקום, מתוך הבנה שהמקום הוא שלהם ובשבילם, וככל שירגישו כך תגבר תחושת החיבור והאחריות, והמקום יטופח לאורך זמן".

כחלק מהתהליך, בשנים האחרונות סיירו, פעלו וחקרו בחורשת גדעון מגוון רחב של בתי ספר, קהילות ומסגרות בלתי פורמליות ממועצה אזורית הגלבוע בפרט ומהסביבה כולה. במקום פועלת תכנית שומרי הנחל, במסגרתה בי"ס יסודי טמרה ובי"ס עמק-יפה ביצעו פרויקט משחק פסיפס להכרות עם הצמחייה בנחל ובחורשה, בי"ס עמק-חרוד ומדריכי הנוער של הגלבוע תכננו מיזמים, וקהילת גדעונה הקימה פינת ישיבה ומדורה בחורשה. ילדי שנת מצווה מ"הבית לילד- בית זינגר" בכפר יחזקאל, משתתפים כבר 3 שנים בתוכנית שומרי הנחל, במסגרתה השתתפו בשתילות על הגדות והקימו מסגרת תמונות ("סלפי"), בשיתוף משפחת תעסה מגדעונה לזכר בנם ליאור ז"ל. לאחרונה, במסגרת תכנית "מתחברים לסביבה" של רשות הניקוז, ביצעו נוער כפר יחזקאל עבודות תחזוקה אקולוגית באזור, והעשייה נמשכת.

החשיבות ההיסטורית של חורשת גדעון

חורשת גדעון נקראת על שמו של השופט המקראי גדעון בן יואש, שהציל את ישראל מיד מדיין. גדעון קבע את מחנהו במעיין חרוד, ובו ערך למתגייסים הרבים שנענו לקריאתו את מבחן שתיית המים. 300 הלוחמים שהביאו את המים אל פיהם מבלי לכרוע על ברכיהם נבחרו לכח הלוחם שהביס את המדיינים, ובכך הקים את ה"סיירת" הראשונה בתולדות העם היהודי. עוד במקום קיימים שרידי שתי טחנות קמח עתיקות שפעלו עוד בראשית המאה ה-20, והיו לשימוש רב לחלוצי העמק לטחינת גרעיני החיטה מהם יצרו לחם.