פרסומת

החלה עונת התרבות לשנת 2019/20 בגלבוע

זה קורה !!!! אתר מכירת המנויים בגלבוע 2019-2020 נפתח לקהל הרחב!
בואו בהמוניכם!

דלג לתוכן העמוד
ראובן צינדר
סגן 

ראובן צינדר

בן גוסטה ואריה
נפל ביום ט' באדר ב' תש"ח (20.3.1948)
מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי בית אלפא-חפציבה
יישוב מגורים: בית אלפא

סיפור חייו

סיפור חייו

הדפסה

בנם-יחידם של גוסטה ואריה, נולד ביום ח' באלול תרפ"ג (20.8.1923) בבית אלפא, הילד הראשון בקיבוץ. בהיותו בן שנתיים חלה האב והמשפחה חזרה לפולין, ארץ מוצאה. בשנת 1939 סיים ראובן את הגימנסיה העברית "תרבות" בפינסק ובשנת 1941 - בית-ספר תיכון בלבוב. הצטיין בלימודיו ובייחוד במתמטיקה. כשנכנסו הנאצים ללבוב ברח עם אביו לרוסיה ונדד בה הרבה, אך תשוקתו ללימודים לא הרפתה ממנו. תעודותיו אבדו ובסטלינגרד נבחן בחינת-בגרות שנייה, ובטשקנט - בחינת בגרות שלישית. הוא התרוצץ לחפש עבודה כדי לעזור לאביו החולה, אולם האב מת ברעב. ישב בבתי-סוהר. כשהוקם צבא-השחרור הפולני של ואנדה וסילבסקה התגייס אליו ושירת בו שנתיים עד נפילת ברלין. אז נתקבל לאוניברסיטה של אונרר"א במינכן ושוב נבחן בחינת-בגרות. ראובן-חיים היה ספוג אהבה לארץ, אהבה שאותה רכש בבית הוריו ואשר התגברה עם מות האב. הוא חיפש דרכים לעלייה, יצר קשר עם בית אלפא, וב-19.8.1946 בא לארץ. זמן-מה ישב בבית אלפא, אולם רצונו ללמוד באוניברסיטה גבר בו. בראשית שנת תש"ז נתקבל לאוניברסיטה העברית בירושלים ולמד מתמטיקה בפקולטה למדעי-הטבע. השתתף בשיעורי השנה הראשונה, היה ראש וראשון בכל המחזור ועורר את תשומת לב כל מוריו. הצטרף ל"הגנה" וסיים בהצלחה קורס מ"כים חי"ש.

למחרת החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ התגייס וליווה אוטובוסים להר-הצופים ולשכונות-הספר. הצטיין בקליעה באקדח ולזכותו נזקפו פעולות רבות נגד האויב. עד מהרה נודעה דמותו לשוטרים הבריטיים והערביים והיה הכרח להעבירו למקומות אחרים. למקום שהוא היה בו לא העז ערבי להתקרב. ביום צלף ובלילות יצא לסיורים בכפרים ערביים עם כמה מאנשיו. עם סיום הסיור היה מטיל רימון בבית ששימש קן-פורעים. היה מתרוצץ רטוב עד עצמותיו וסירב לקבל מעיל. "אני רגיל למלחמת-חורף ברוסיה," אמר לפקודיו, "ואתם עלולים להצטנן." כשראה שאחד מאנשיו, אב לילדים רכים, יצא במקומו לפעולות-לילה וסיורים, מנעהו מכך באומרו: "לי אין קרוב וגואל, איש לא יבכה אם אפול ואיש לא יזכרני". עם זאת שאף למצוא לעצמו פינה שקטה לאחר נדודיו. בהבריאו מפצע קשה חזר לעמדות ונפל מכדור צלף בשעת הדיפת התקפה על מקור חיים בירושלים ביום ט' באדר ב' תש"ח (20.3.1948). נקבר בסנהדריה בירושלים. אחרי נופלו הועלה לדרגת סגן. פרופ' פרנקל, שהספיד את ראובן, אמר: "צעיר לא רגיל באופיו, בכשרונותיו וקורותיו. עלה ארצה אחרי גלגולי הרפתקאות אגדיות כמעט בפולין, רוסיה, אוסטריה, גרמניה. בארבע ארצות נבחן בחינות גמר בשפות שונות ותמיד אבדו תעודותיו. הקיבוץ המציא לו פספורט ארצישראלי וכך נתגשם חלום חייו. על מידת הצלחתו תעיד העובדה, שאחרי שנת-לימודים אחת בלבד יכולתי להציעו לפרס ביאליק כמועמד הראשון במעלה בחוג 'מתמטיקה', ועתה צריך היה לזכות באות-הצטיינות זה. גם במדע ובהליכותיו הפרטיות היה בעל טמפרמנט תוסס... עם פרוץ הקרב התנדב לשירות בשורה הראשונה וחיש מהר הוטלו עליו תפקידים חשובים ומסוכנים. היה לי אמנם הרושם שחש לסיכון לא מחוסר הערכה לחיים אלא מתוך בוז לסכנה. תכונה זו בודאי חיבבה אותו עוד יותר על חבריו וחברותיו, אך כנראה היתה בעוכריו... זכרו של בחור מעולה זה לא יסוף מחבריו ומוריו".

ביום כ"א בחשוון תשי"ב (20.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית אלפא.

מקום מנוחתו

ראובן צינדר
בן 25 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי בית אלפא-חפציבה