פרסומת

החלה עונת התרבות לשנת 2019/20 בגלבוע

זה קורה !!!! אתר מכירת המנויים בגלבוע 2019-2020 נפתח לקהל הרחב!
בואו בהמוניכם!

דלג לתוכן העמוד
נחום נישט
 

נחום נישט

בן רחל וברוך
נפל ביום ח' באדר ב' תש"ח (19.03.1948)
מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי גבע
יישוב מגורים: גבע

סיפור חייו

בן רחל וברוך, נולד ביום כ"ח בכסלו תרפ"ב (29.12.1921) בעיר קריניק, פולין ולמד שם בבית-הספר "תרבות". נחום עלה ארצה בשנת 1933 והמשיך את לימודיו בבתי-הספר בקבוצת גבע ובעין חרוד. בסיימו את לימודיו החל לעבוד בגבע והיה פעיל בחי"ש.

בימי מלחמת-העולם השנייה התגייס לצבא, למרות התנגדותה של הקבוצה. שירת ביחידת נהגים של המחנה השמיני. "איני עושה זאת בשביל האנגלים," אמר, "ומוטב שאתחרט על מה שעשיתי משאתחרט על שלא התגייסתי." הוא השתוקק לצאת לקרב נגד הגרמנים אך בגורלו נפלו ימים חדגוניים ומענים במדבר. הוא נאבק עם עצמו כדי לא להיפך ל"חייל" בנימוסיו ובדיבורו ולא לשקוע במשחק קלפים. הוא נאבק אפילו בנטייה לצפות במשחק. נחום השתדל לעסוק בפעולה תרבותית. הכין מסכת לפסח, הירבה לקרוא בתנ"ך, חלם על לימודים וראה חשיבות מיוחדת בשמיעת מוסיקה במדבר. התעניין גם בספורט. היה ער לכל ידיעה שהגיעה אליו מן הארץ ובייחוד בענייני המפלגות השונות. כל נוף נאה שראה הזכיר לו את המולדת. אל ביתו כתב בקביעות גם בתנאים האובייקטיביים הקשים ביותר, אולם היה מסוגר בתוך עצמו ולא נהג לחשוף את נפשו המתבודדת. היה רגשני מאוד וביישן. תמיד דימה כי אולי עלב במישהו, שמא התנהג שלא כהלכה ונזהר מלהטריד את הזולת. נחום שירת במצרים, לוב, טריפוליטניה, קירנאיקה ואיטליה. בתאונת-דרכים ליד בנגזי נפצע פצעים קשים ושישה חודשים שכב בבית-החולים, אך לא הסכים להשתחרר ודרש בדיקה רפואית להוכיח כי נרפא. "המלחמה טרם נסתיימה" - טען, ונשאר בצבא שנה נוספת. הוא כעס מאוד על שההתנדבות לבריגדה היהודית שאך זה הוקמה אינה מתנהלת בקצב שציפה לו. בנפשו נשאר איש יצירה ולא איש מלחמה. ההרס שראה דיכא את רוחו. "כמה חיי אדם קופחו לשוא," התמרמר. "כמה מיליונים הושקעו בזה - מיליונים שהיו יכולים להועיל לשני הצדדים, אילו הוצאו בלי מלחמה." בתקופה מאוחרת יותר, כשראה את יחסה של ממשלת המנדט אל היהודים, לא יכול להוסיף ולשרת בצבא הבריטי. לאחר "השבת השחורה" בחודש יוני 1946, בימי חיפושי הנשק בקיבוצים, המאסרים והרס הנקודות, הודיע למפקדו כי אם לא ישוחרר - לא יהיה אחראי למעשיו.

כששוחרר - חזר לקבוצת גבע ונתקבל בה כחבר. הוא דחה הצעה לעבור העירה ולעבוד כפקיד, כי "יש צורך קודם כל בחקלאים". נחום לא ביקש חיים נוחים וקלים לעצמו, היה איש החובה, מגשים בגופו ובנפשו.

כשפרצה מלחמת-העצמאות גויס לחי"ש אך סירב לצאת לקורס סמלים, בחושבו כי הארץ זקוקה לטוראים טובים. לאביו כתב בפשטות: "לאחר העבודה והשמירה בקבוצה אני יוצא למקומות אחרים. אם יתאחרו מכתבי, אל תדאג". לפנות בוקר ה19- במרס 1948 יצאה מחלקה מחטיבת "גולני" והציבה מארב על שלוחת הגלבוע בקרבת הכפר נוריס. לוחמים ערביים מכפר זה ומכפרי הסביבה נזעקו למקום והתפתחו חילופי אש. לכוח היו מספר נפגעים והוא נסוג תוך קרב. בקרב זה נפל, ביום ח' באדר ב' תש"ח (19.3.1948). הוא היה בין הפצועים הראשונים, אולם כדרכו לא עזב את המערכה. "אני יכול עוד לפעול," אמר, והמשיך עד שכרע-נפל. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בגבע.

מקום מנוחתו

נחום נישט
בן 27 בנופלו
מקום מנוחתו בית העלמין האזרחי גבע